#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. א גר בזמן הזה האם צריך להביא קרבן ומדוע?	"<p dir=""rtl"">ודאי שמקבלים גרים גם בלא קרבן דכתיב ""וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורתיכם"" שנוהג בכל הדורות. ת""ק אמר שצריך שיפריש רובע לקינו ואמר ר""ש שנמנה עליו ריב""ז ובטלה מפני התקנה אמר רב אידי בר גרשום אמר רב אדא בר אהבה הלכה כר''ש, [ואיכא דמתני לה על ענין אחר].</p>"	כריתות ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. ב גר תושב ועבד ואמה תושבים האם מותרים בעשית מלאכה בשבת לעצמם וכיצד הלכה?	"<p dir=""rtl"">גבי גר תושב ת""ק סובר שעושה כישראל בחול המועד, ר""ע אומר כישראל ביו""ט, ר' יוסי אומר כישראל בחול וכן סובר ר""ש ומוסיף גם [גוי] עבד ואמה התושבים. איכא דאמרי שעל זה אמר רב אידי בר גרשום אמר רב אדא בר אהבה הלכה כר''ש.</p>"	כריתות ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. ג אלו מביאים על הזדון כשגגה (4) ומנין?	"<b>הבא על השפחה</b> דכתיב &quot;וכיפר עליו הכהן וכו' ונסלח לו מחטאתו אשר חטא&quot; (מהכפילות אשר חטא לרבות מזיד).<p dir=""rtl""><b>נזיר שנטמא</b> דכתיב &quot;בפתע פתאום&quot; ופתע הוא לשון שוגג {&quot;אם בפתע בלא איבה&quot;}, פתאום לשון אונס {ויאמר ה' פתאום&quot;} ומזיד {&quot;ופתאים עברו ונענשו&quot;} ושוגג {&quot;פתי יאמין לכל דבר&quot;} ואי כתב רק פתאום הוי אמינא שוגג כבכול התורה כתב &quot;פתע&quot; שהוא שוגג ו&quot;פתאום&quot; ללמד מזיד ואונס. </p><p dir=""rtl""><b>שבועת העדות</b> שבכל המביאין עולה ויורד כתיב &quot;ונעלם&quot; וכאן לא כתיב מפני שחייב גם במזיד. </p><p dir=""rtl""><b>שבועת הפיקדון</b> יליף תחטא תחטא משבועת העדות.</p>"	כריתות ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. ד 'חמישה מביאים קרבן אחד על עבירות הרבה' אלו הם ומנין (והיכי משכת ליה)?	"<b>הבא על השפחה </b>ביאות הרבה דכתיב &quot;וכיפר עליו הכהן באיל האשם לפני ה' על חטאתו <u>אשר חטא</u>&quot; אשם אחד על הרבה חטאים. אבל בא על כמה שפחות חייב כמה דכתיב &quot;אשר ישכב את אשה&quot; לחייב על כל אשה. <p dir=""rtl""><b>נזיר </b>שנטמא טומאות הרבה וזה אליבא דר&quot;י בר&quot;י שנזירות טהרה חלה בשביעית ונטמא בשביעי שעדין לא ראוי להביא קרבן אבל לרבי שנזירות טהרה חלה בשמיני לא משכחת ליה שבשביעי עדין זה טומאה אחת. </p><p dir=""rtl""><b>המקנה לאשתו</b> ע&quot;י אנשים הרבה דכתיב &quot;זאת <u>תורת</u> הקנאות&quot; תורה אחת לקנויים רבים. </p><p dir=""rtl""><b>מצורע</b> דכתיב &quot;זאת <u>תורת</u> המצורע&quot; ואפ' הביא ציפורין אינו מביא אלא קרבן אחד.<b> </b></p><p dir=""rtl""><b>יולדת</b> דכתיב &quot;זאת <u>תורת</u> היולדת&quot; אבל על לידה שלאחר מלאת מביאה דכתיב 'זאת'.</p>"	כריתות ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: א מה קובע במצורע לענין שחייב רק אחד על נגעים הרבה, ולענין עשירות ועניות?	"<p dir=""rtl"">ציפורים אינם קובעים כלל ולכן אפ' הביא ציפורים ונתנגע שוב מביא קרבן אחד וכן לענין עשירות ועניות לא קובע וראב""י אומר שקובע, ר""ש אומר הכל אחר החטאת ר' יהודה אומר אחר האשם, ונחלקו בביאור הפסוק ""אשר לא תשיג ידו בטהרתו""</p>"	כריתות ט:		
